<h1>העיטור מאמר שלישי</h1>
<h2>דף ח:</h2>
ומסתברא נמי דבעינן מקום מסויים מדאמרינן (קידושין כ"ו:) צפונו לפלוני ועמו מאה צאן ומאה חביות דרומו לפלוני וכו' ואי לא לא קני מדגרסינן (גיטין ח':) המוכר נכסיו לעבדו יצא לחירות שייר קרקע כל שהו לא יצא לחירות דכיון דלא קנה קרקע דלא מצי לברורי ליה עצמו נמי לא קנה דלא פלגינן דיבורא אלמא אמר קרקע ולא פירש לא קנה קרקע הכא נמי לא שנא. הלכך בעי למכתב ארבע אמות בצפון חצרו.
<h2>דף עד.</h2>
גרסינן התם בפרק מי שמת (ק"נ:) שני שטרות הן זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשטר בין בשדה. וקשיא להו לרבוותא והא קיימא לן (גיטין ע"ד. וש"נ) כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואמאי חוזר. ופי' הרב קרובנו זצ"ל דכיון דאמר על מנת כמאן דאמר לא תקנה אלא בשטר. ומסתברא דלא אמרינן כאומר מעכשיו דמי אלא בגיטין וקדושין. ופירוש כל האומר על מנת כאילו אמר מעכשיו תהא מגורשת על מנת שתתקיים התנאי וכשנתקיים התנאי איגלאי מילתא למפרע דמההיא שעתא אגרשה לה ואי פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר או שנתקרע הגט או שאבד הרי זו מגורשת לחומרא כדאמרינן בעל מנת שתתני לי מאתים זוז (גיטין שם) דאמרינן עלה והיא תתן אבל בממונא אפילו תתקיים התנאי לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא מכר הוא ואי הדר ביני וביני לאו כלום הוא אלא בכל זמן שלא נגמר המקח חוזר. ואפילו בגיטין וקדושין אי אמר לה על מנת שתתני לי מאתים זוז יכול בעל התנאי לומר איני רוצה בהם ואינה מגורשת. מדגרסינן התם (שם ע"ד:) אמר רבא מתקנתו של הלל נשמע אמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת בעל כרחו אינה מגורשת דאף על גב דקיימא לן כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי דוקא כשיתקיים התנאי מדעתו מגורשת שלא מדעתו אינה מגורשת. ותמיהא לן היכי לא אייתי רבינו אלפס מתקנתו של הלל כדרבא. ורבינו האי פסק כלישנא בתרא דרבא. וגרסינן בתוספתא (גיטין פ"ה ה"ה) האומר לאשה הרי את מגורשת על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה הרי את מגורשת מעכשיו לא אמר כלום כיצד יעשה נוטלו הימנה וחוזר ואומר לה הרי זה גיטך מעכשיו ונותנו לה. והא דאמרינן בקדושין (ח'.) התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים מאי טעמא כיון דאמר לה מנה ונתן לה דינר כמאן דאמר לה על מנת דמי וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי. ומקודשת האשה ואינה יכולה לחזור בה אבל בעל התנאי יכול לחזור בו כל זמן שלא השלים הכא נמי יכול לחזור בו ולומר איני רוצה שתכתבו את השטר. והא דגרסינן התם (גיטין ע"ו.) אמר לה בפני שנים הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שלש שנים וחזר ואמר לה בפני שנים הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז. ואוקים לה רבינו שלמה בשלא נתן לה בתחילה הגט. ולסברא דילן אפילו נתן לה הגט חוזר כל זמן שלא השלים התנאי (ובשטת) [ובשער] התנאים תשובה לרבינו אלפס משהגיע הגט לידה אינו יכול לבטל הגט שנתן לה על תנאי בעל מנת ומעכשיו.
<h2>דף עו.</h2>
גרסינן התם בפרק מי שמת (ק"נ:) שני שטרות הן זכו בשדה זו לפלוני וכתבו לו את השטר חוזר בשטר ואינו חוזר בשדה על מנת שתכתבו לו את השטר חוזר בין בשטר בין בשדה. וקשיא להו לרבוותא והא קיימא לן (גיטין ע"ד. וש"נ) כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי ואמאי חוזר. ופי' הרב קרובנו זצ"ל דכיון דאמר על מנת כמאן דאמר לא תקנה אלא בשטר. ומסתברא דלא אמרינן כאומר מעכשיו דמי אלא בגיטין וקדושין. ופירוש כל האומר על מנת כאילו אמר מעכשיו תהא מגורשת על מנת שתתקיים התנאי וכשנתקיים התנאי איגלאי מילתא למפרע דמההיא שעתא אגרשה לה ואי פשטה ידה וקבלה קידושין מאחר או שנתקרע הגט או שאבד הרי זו מגורשת לחומרא כדאמרינן בעל מנת שתתני לי מאתים זוז (גיטין שם) דאמרינן עלה והיא תתן אבל בממונא אפילו תתקיים התנאי לא אמרינן איגלאי מילתא למפרע דמעיקרא מכר הוא ואי הדר ביני וביני לאו כלום הוא אלא בכל זמן שלא נגמר המקח חוזר. ואפילו בגיטין וקדושין אי אמר לה על מנת שתתני לי מאתים זוז יכול בעל התנאי לומר איני רוצה בהם ואינה מגורשת. מדגרסינן התם (שם ע"ד:) אמר רבא מתקנתו של הלל נשמע אמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז ונתנה לו מדעתו מגורשת בעל כרחו אינה מגורשת דאף על גב דקיימא לן כל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי דוקא כשיתקיים התנאי מדעתו מגורשת שלא מדעתו אינה מגורשת. ותמיהא לן היכי לא אייתי רבינו אלפס מתקנתו של הלל כדרבא. ורבינו האי פסק כלישנא בתרא דרבא. וגרסינן בתוספתא (גיטין פ"ה ה"ה) האומר לאשה הרי את מגורשת על מנת שתתני לי מאתים זוז וחזר ואמר לה הרי את מגורשת מעכשיו לא אמר כלום כיצד יעשה נוטלו הימנה וחוזר ואומר לה הרי זה גיטך מעכשיו ונותנו לה. והא דאמרינן בקדושין (ח'.) התקדשי לי במנה ונתן לה דינר הרי זו מקודשת וישלים מאי טעמא כיון דאמר לה מנה ונתן לה דינר כמאן דאמר לה על מנת דמי וכל האומר על מנת כאומר מעכשיו דמי. ומקודשת האשה ואינה יכולה לחזור בה אבל בעל התנאי יכול לחזור בו כל זמן שלא השלים הכא נמי יכול לחזור בו ולומר איני רוצה שתכתבו את השטר. והא דגרסינן התם (גיטין ע"ו.) אמר לה בפני שנים הרי זה גיטיך על מנת שתשמשי את אבא שלש שנים וחזר ואמר לה בפני שנים הרי זה גיטיך על מנת שתתני לי מאתים זוז. ואוקים לה רבינו שלמה בשלא נתן לה בתחילה הגט. ולסברא דילן אפילו נתן לה הגט חוזר כל זמן שלא השלים התנאי (ובשטת) [ובשער] התנאים תשובה לרבינו אלפס משהגיע הגט לידה אינו יכול לבטל הגט שנתן לה על תנאי בעל מנת ומעכשיו.
